נאוה בריאות ואיכות חיים בע"מ - מהם קרוהן וקוליטיס?
 
 



ליעוץ: 09-9510981

     

    
רילקסטין ® RELEXSATIN  |  בדיקת סמים  |  60 -פרוביוטיקה 6 ביליון probiotics  |  הפרעות אכילה  |  תופעות הריון  |  פרוביוטיקה  |  L – גלוטמין ( GLN )  |  גרד בקרקפת  |  גרד באיבר המין הנשי  |  עור ,מחלות עור ונגעים עוריים  |  פתרון לנשירת שיער  |  ניהול אורך חיים בריא  |   פסוריאזיס  |  טרשת נפוצה  |  העור,מחלות עור וכיצד ניתן לעזור להן ע"י טיפול נטורופתי  |  ניקוי הגוף בריפוי בתזונה  |  אלומיניום  |  קרקפת שומנית  |  הקשר בין בדיקת שיער לגילוי מתכות כבדות, למחלת הסרטן  |  תזונה לנשים הרות ומניקות  |  הקשר בין בדיקת שיער למחלת הסרטן  |  מערכת חיסון חזקה עם מערכת עיכול בריאה  |  הקשר בין בדיקות שיער להחמרת האוטיזם בילדים  |  
 

מהם קרוהן וקוליטיס?

מחלת מעיים דלקתית (מחלת קרוהן ודלקת כרכשת כיבית)-
IBD (Crohn's disease and ulcerative colitis)

מחלת מעיים דלקתיות-הגדרה ותיאור:
מחלת מעיים דלקתית הוא שם כללי לדלקת כרכשת כיבית ולמחלת קרוהן. המחלה מאופיינת בנפיחות, התכייבות וירידה בתפקוד המעיים.
הדלקת בבסיסה היא תהליך פיזיולוגי חיוני של מערכת החיסון, אשר נועד להילחם בפולשים מזיקים כגון חיידקים, וירוסים טפילים וכו'. הצד השלילי של "הלחימה" הוא שתוך כדי התהליך הדלקתי נפגעת גם הרקמה המארחת (במקרה שלנו- המעיים). כל עוד מדובר בתהליך זמני קצר שנפסק לאחר השמדת הפולש, התהליך תקין והרקמה מחלימה. אם כי במחלת מעיים דלקתית אין גורם ברור לדלקת. מערכת החיסון תוקפת את המעיים וגורמת לדלקת ממושכת. התהליך נהיה כרוני ופתולוגי ורקמת המעי נפגעת ברמות שונות, לפעמים עד כדי צורך בכריתה.
בדלקת כרכש כיבית (ulcerative colitis) נפגע הציפוי הפנימי של החלחולת והמעי הגס בלבד. בצורתה האופיינית, המחלה מתחילה מפגיעה במקטע האחרון של המעי הגס, המתרוקן לחלחולת, ומטפסת באופן הדרגתי לאורך המעי הגס. הדלקת יכולה להתפשט לכל אורך המעי הגס, אך לעיתים נדירות פוגעת במעי הדק (אם כן, אז רק במקטע הסמוך למעי הגס).
מחלת קרוהן (Crohn's disease) לעומת זאת פוגעת במעי הגס ובמעי הדק באותה מידה. למעשה, המחלה יכולה לפגוע בכל חלק של צינור העיכול. הדלקת במחלת כרוהן חמורה יותר ופולשת לדפנות העמוקות של המעי, עד כדי ניקובו. עם הימשכות הדלקת רקמת המעי נושלת, מצטלקת, מפסיקה לתפקד ונהית פגיעה לזיהומים.
מחלת מעים דלקתית (IBD) עלולה לפרוץ בכל גיל, כאשר טווח הגיליים הנפוץ להתפרצות ראשונה הוא 15-35. השכיחות בין שני המינים שווה. המחלה נפוצה בעיקר בקרב הגזע הלבן, ובעיקר בקרב המוצא היהודי (פי 3-6 משאר האוכלוסיה)! ישנו כאן גם חאספקט תורשתי חזק; סבירות של 20% שלחולה יהיה בן משפחה קרוב הסובל גם הוא מ-IBD.

מחלות מעיים דלקתיות-אטיולוגיה:
ישנן מספר השארות לגבי הרקע למחלה, אם כי עד כה לא נמצא גורם וודאי. אף על פי שלא הוכח כל קשר של מעורבות פולש חיצוני (חיידק, וירוס, פטריה או טפיל), ישנם חוקרים אשר בכל זאת חושדים כי הגורם הוא אכן אורגניזם זר. מחקרים אחרים מנסים להוכיח קשר של שינויים בתאי המעיים להתקפת מערכת החיסון המזהה בטעות את התאים הנ"ל כזרים. בנוסף לכך, ישנם הסבורים כי למחלה יש קשר לסטרס פיזי ונפשי.

מחלות מעיים דלקתיות: סימפטומים:
התסמינים הראשונים של המחלה הם כאבי בטן ודחיפות לצאייה, כאשר בצואה בד"כ ימצאו דם ומוגלה. לחלק מהחולים יהיו סימנים של שלשול, חום ואיבוד משקל. שלשול חמור עלול להביא להתייבשות שתתבטא בלחץ דם נמוך, דופק מהיר וסחרחורות.
לשתי הגרסאות של מחלה ישנם סיבוכים רבים וקשים. הדלקת המתמשכת בחלל המעי מגבירה את הסיכון להתרחבות רעילה של המעי הגס (Toxic megacolon); ניקוב דפנות המעיים (perforation), הגורם לדלקת חריפה של הצפק (מצב חירום המסכן חיים); ותפתחות סרטן המעי הגס (הסיכון נהיה משמעותי כ-10 שנים לאחר האבחנה וגדל משנה לשנה). הדימום הכרוני בצואה עלול להביא למצב של אנמיה. מערכת החיסון הרגישה עלולה להפעיל דלקות באיזורים נוספים בגוף, כגון מפרקים (arthritis), חוליות עמוד השדרה (spondylitis), ועיניים. כמו כן, תתכן הופעת כיבים ונגעים כואבים על גבי העור ובחלל הפה. סיבוכים נוספים יכולים להתפשט לכבד ולכיס המרה.
המחלה מאופיינת בהתפרצויות והפוגות ארוכות. בעצם 90% מהחולים יחוו הפוגה אחרי התפרצות ראשונה.

מחלות מעיים דלקתיות-אבחנה:
החשד למחלה מתחיל בסימנים ותסמינים המוצגים ע"י המטופל. בשלב הבא נעשית בדיקת צואה, בה ככל הנראה תהיה נוכחות של דם ומוגלה. בדיקת הדם תראה עלייה במספר תאי הדם הלבנים (תאי מע' החיסון האחראיים להתפתחות התהליך הדלקתי) ובשלב מסויים גם ירידה בהמוגלובין (אנמיה הנגרמת מדימום כרוני בצואה). הבדיקה הקובעת בסופו של דבר את האבחנה היא האנדוסקופיה (החדרת מצלמה זעירה עם סיב אופטי לחלל המעי דרך החלחולת), המאפשרת לרופא לבחון בבירור את חלל המעי ולקחת דגימה ממנו (ביופסיה). בדיקה אפשרית נוספת היא צילום רנטגן, אם כי גם זו לא נעימה מכיוון שדורשת בד"כ החדרת חומר ניגוד (באריום) למעי.

מחלות מעיים דלקתיות-טיפול:
עד היום המחלה נחשבת לחשוכת מרפא. הרפואה הקונבנציונלית מציאה 2 זרועות טיפוליות: הזרועה התרופתי והכירורגי. רוב התרופות מתמקדות בהפחתת התהליך הדלקתי ע"י דיכוי מע' החיסון. אחד מתוצרי הלוואי של תרופות אלו פשוטו כמשמעו- החלשות מערכת החיסון. בחלק מהמקרים מוסיפים גם טיפול אנטיביוטי. להפסקת שלשולים ניתנות תרופות אנטיכולינרגיות (תרופות הבולמות את פעילות האצטילכולין בתוך מע' העצבים הפאראסימפטטית) או במקרים חמורים יותר תרופות אופיאטיות (אימודיום). יש להיזהר עם תרופות נגד שלשולים, מכיוון שאלה מגבירות את הסיכון להתפתחות ה- Toxic megacolon.
תרופות חדישות נכנסות לשוק מפעם לפעם (כגון תרופת ה"רמיקייד"), אך נכון להיום לכולן יש תופעות לוואי.
במידה והחולה לא מגיב לטיפול תרופתי, נעשית התערבות כירורגית לכריתת חלקים מודלקים של המעי. במקרים חמורים יותר מבצעים כריתה מלאה של המעי הגס. כ-20-25% מכלל חולי ה-IBD בסופו של דבר יזדקקו לניתוח זה. הוא מביא להחלמה מלאה של דלקת כרכשת כיבית (ulcerative colitis), אך חולי קרוהן לעומת זאת נשארים פגיעים להתקפות מע' החיסון גם לאחר ביצוע ניתוח זה.
גם הרפואה האלטרנטיבית מציעה מגוון מרשמים, אם כי גם אלה בד"כ מביאים רק להקלה מסוימת אך לא לריפוי המחלה. צמחים רבים מתרבויות שונות נתגלו כיעילים לטיפול בתסמיני המחלה. המפורסם ביותר הוא צמח הקמומיל, הידוע כיעיל בזכות תכונותיו האנטי-דלקתיות, והאנטי-בקטריאליות, ויחד עם צמח הולריאן גם כחומר אנטי-עוויתי.
חשיבות עליונה היא לשינוי תזונתי והתאמת תפריט מקצועית מכיון שאלה מסייעים בהקלה על התסמינים ומאפשרים ניהול אורך חיים תקין יחסית.

 

 

 

 

         

המידע באתר זה אינו מהווה התוויה רפואית ו/או תחליף לכל טיפול תרופתי ו/או התייעצות עם רופא מטפל, בכל מקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא מטפל.
    סליקה מאובטחת באמצעות:
PAYPAL
לייבסיטי - בניית אתרים